התמכרות היא בעיית בריאות שלרוב מופיעה כתוצאה מתהליך, שיכול להיות מואץ יותר או פחות לאורך הזמן. בדרך כלל, התמכרות מתפתחת לאורך זמן, תוך שרשור של סוגי צריכה שונים, ולא בצורה פתאומית.
המדריכים בפסיכופתולוגיה וברפואה מסווגים אותה כמחלה, אף על פי שלא מדובר רק בפגיעה בגוף או במוח, אלא שיש לה גם גורמים והשלכות פסיכולוגיים וחברתיים. לכן אנחנו אומרים שמדובר בפגיעה ביו-פסיכו-חברתית:
1. ביולוגית
ראשית, ההתמכרות לניקוטין והשימוש בטבק או במוצרים אחרים המכילים אותו היא בעיה המשפיעה על הגוף, משום שמדובר בחומרים ביולוגיים שהצריכה שלהם גורמת להשלכות חמורות על בריאות הגוף. למשל, היא מעלה את הסיכון למחלות נשימה, מחלות לב וכלי דם, סוגי סרטן ועוד רבות.
כמו כן, ההתמכרות נתמכת ומתחזקת באמצעות מה שנקרא מעגל התגמול. מבנה זה נמצא במוח שלך ואחראי להפריש את המוליך העצבי דופמין כדי שתחפש בסביבתך גירויים ותגמולים שיעזרו לך לשרוד. כך, מעגל זה משמש לכוון את החיפוש למציאת מזון ולאגירתו או לקיום יחסי מין.
במהלך האבולוציה של המין, אגירת משאבים גם כאשר לא היו נחוצים באותו רגע ממש הייתה אסטרטגיה בעלת ערך רב, משום שהיה צורך להיערך מראש לימים או לתקופות של מחסור במזון.
כאשר מתפתחת התמכרות לטבק, מבנה זה משתבש, שכן הוא “מבקש” שתתגמל אותו בניקוטין. באופן הזה, הוא מכוון אותך לחפש עוד ועוד מהחומר, מתוך ההנחה שאם תאגור משהו בעל ערך, כמו מזון, יהיו לך יותר סיכויים לשרוד. עם זאת, ההתמכרות משבשת מנגנון זה, והוא מתחיל לפעול כדי שתצרוך ותאגור ניקוטין בגופך.
2. פסיכולוגית
שנית, להתמכרות יש שורשים והשלכות פסיכולוגיים. אנשים רבים מתארים שהם מרגישים שהצורך שלהם לצרוך אינו כל כך פיזי אלא מנטלי, משום שהם מבחינים שכאשר אינם יכולים לגשת לסיגריה (נסיעות ארוכות, תקופות מחלה, אשפוזים), הם לא מרגישים צורך גדול כל כך לעשן, אך כאשר האפשרות הזו נעשית זמינה יותר, החשק מתעורר בפתאומיות. הפסיכולוגי קשור לעובדה שכל אדם הוא סובייקט, המסוגל לחוות את מציאותו בצורה ייחודית.
לפיכך, עישון הוא גם חוויה פסיכולוגית והוא נשען על אסוציאציה של גירויים (במטוס עשוי להתחשק פחות; במרפסת, יותר), אך גם על היבטים מורכבים יותר כמו זהות האדם: להיות פתוח, מעניין, בוגר, מושך, אינטלקטואלי, נועז וכו’, או על הצרכים הקשורים לצריכה: מנוחה, ניתוק, פרס, מרד, בידול, יצירת קשר עם אנשים אחרים וכו’.
מועיל מאוד שתוכל להיות מודע למשמעויות הפסיכולוגיות של התמכרות לניקוטין, משום שזה מציב אותך כחלק פעיל בשינוי, מאפשר לך לשאול את עצמך מה תהיה הדרך הייחודית שלך להתמודד עם המצב ולהרגיש שיש לך מסוגלות והשפעה על חייך.
אם תתייחס אליה רק כמחלה פיזית, אתה עלול לנטות להתמודד עם תהליך השינוי כמעין מטופל פסיבי בלבד. אף שזה מתחיל להשתנות, לעיתים קרובות מחלות של הגוף מטופלות ללא צורך רב במעורבות מצד המטופלים, שמקבלים תרופה או עוברים התערבות, אך אינם מחליטים או מתכננים את הטיפול.
אם מתקבל שעישון נשען גם על בסיס סובייקטיבי, כלומר האופן הייחודי שבו כל אחד בנה ופיתח אותו, וההיבטים הפסיכולוגיים הנלווים אליו, ניתן גם יהיה להוביל את תהליך ההחלמה תוך הסתמכות על משאבים אישיים, רכישת הכרות עצמית ומסוגלות עצמית. תהליך אישי זה יכול לעזור לך לענות לעצמך מדוע, מתי ובאיזו דרך תתחיל את ההימנעות.
במובן זה, חשוב שתוכל להכיר בפני עצמך בקושי מול הניקוטין ובבעיית הבריאות הנלווית שהוא כרוך בה, ומצד שני, שתוכל לבנות מוטיבציה משלך (לא רק של משפחתך או של הרופאים) להפסיק. יחד עם זאת, ספקות, רגעי חולשה או אמביוולנטיות הם נורמליים ומותרים לאורך התהליך.
שינוי הוא תהליך הכולל מודעות, למידה ופיתוח או שיקום של מיומנויות, והוא יכול להתרחש בקצבים שונים, בהתאם לכל אדם ולמצבו ולהקשרו. בדיוק כמו כשלומדים שפה חדשה, שינוי בתחילה דורש הרבה מודעות, אך עם התרגול הוא מתבסס כמיומנות שכבר אינה דורשת כל כך הרבה תשומת לב.
3. חברתית
לבסוף, עישון הוא גם בעיה חברתית: מדובר בהתנהגות שמקובלת חברתית, מקודמת בפרסום, ברשתות, בקולנוע ובמרחבים ציבוריים אחרים. ייתכן שאפילו תרגיש שעישון מעניק לך מוניטין טוב או תחושת שייכות לקבוצת המעשנים. בנוסף, טבק הוא חומר שקל להשיג.
עישון הוא מגפה חברתית משום שלא בכל התרבויות ולא בכל התקופות ההיסטוריות צרכו אותו באותה מידה. באותו אופן שיש אזורים בעולם שבהם הצריכה יורדת, יש אחרים שבהם היא עולה, והדבר אינו מוסבר בכך שאנשים רבים מתחילים או מפסיקים לעשן בו-זמנית במקרה, אלא משום שמדובר בדינמיקה חברתית.
אף שהקבלה החברתית של עישון עשויה לתרום להמשך הצריכה, ההימנעות יכולה גם להיות חוויה חברתית שבה תקבל תמיכה וחיזוק חיצוניים, באמצעות רשת שתלווה ותתמוך בך.
לכן אנו ממליצים להיעזר בסביבה כדי להפוך את ההתמכרות לניקוטין לקושי משותף ואת ההימנעות למחויבות שיתופית. בעיות משותפות נפתרות מוקדם יותר מאשר בעיות מוסתרות או סודיות. בהמשך נציע באיזה שלב של התהליך תוכל לערב את האנשים סביבך.
עישון הוא תופעה ביולוגית, כי הוא קשור לחומרים; פסיכולוגית, כי מבצעים אותו אנשים שיכולים להרגיש בדרכים שונות ולתת משמעות שונה לחוויה הזו; וחברתית, כי יש מצב והקשר סביב העובדה הזו. להתמקד רק באחד משלושת ההיבטים יהיה כמו לנסות לשבת על שרפרף בעל רגל אחת.
כל הכבוד שהגעת עד כאן. אפשר להפסיק לעשן!